פורסם בתאריך 30.9.2018
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
בהמשך לפוסט שהסביר מדוע, בהתבסס על מחקרים אקדמיים שכללו אלפי אנליסטים ומנהלי השקעות ונמדדו על פני עשורים רבים, השקעות מנוהלות מניבות תשואה נמוכה יותר מהמדד לאורך זמן, בפוסט הזה אני רוצה לדבר על 5 חסרונות נוספים, שלרוב נסתרים מן העין בנוגע לחשבונות מנוהלים.
1. תשלום מס מיותר על קניות ומכירות
נתחיל בדוגמא. דנה וקארין משקיעות שתיהן את אותו סכום התחלתי במניות לתקופה של 20 שנה. דנה משקיעה בקרן נאמנות שעוקבת אחר מדד המייצג סל רחב של מניות, ומוכרת את התיק בתום 20 שנה. התשואה השנתית הממוצעת של המדד בתקופה זו היתה 10%. קארין עוקבת אחר אנליסט ובוחרת מדי שנה מס' מסוים של מניות עליהן המליץ. אחת לשנה לערך קארין מוכרת את אותן מניות וקונה במקומן מניות ש"נחשבות ע"י האנליסט למומלצות יותר". גם קארין משיגה תשואה שנתית ממוצעת של 10% (ונתנו כאן לאנליסט את ה-benefit of the doubt שהוא אכן מסוגל להשיג את תשואת המדד, לרוב כאמור זה לא המצב). כיוון שדנה לא מכרה כלום לאורך התקופה, היא לא שילמה בכלל מס רווחי הון עד למכירה בתום התקופה, אז היא שילמה 25% מס על הרווח. לעומתה דנה שילמה מס רווחי הון מדי שנה, מה שהופך את התשואה השנתית הממוצעת שלה ל-7.5%, כי 25% מהרווח השנתי משולם כמס. לכן:
התשואה של דנה לאחר מס תהיה:
0.75 * (1.1^20 – 1) * 100 = 429%
התשואה של קארין לאחר מס תהיה:
(1.075^20 – 1) * 100 = 325%
כלומר מדובר בפער של יותר מ-100% מההון ההתחלתי, וזה כאשר שתיהן השיגו בדיוק את אותה תשואה!!! למה זה קורה? אמנם בעת המכירה גם דנה תשלם מס רווחי הון, אבל עצם העובדה שהיא חיכתה ולא מכרה לאורך התקופה גרמה לדחיית המס. כך, אותו סכום שהיה אמור להיות משולם כמס בגין הרווח מדי שנה ממשיך להיות מושקע ולייצר תשואה בעצמו, מה שמגדיל את אפקט הריבית-דריבית. זה כאילו שדנה קיבלה הלוואה ממס הכנסה וקארין לא 😊. אבל זה לא הכל – נניח ובעוד 20 שנה דנה וקארין מחליטות לא להשתמש בכסף אלא להמשיך ולהשקיע אותו. במקרה כזה דנה לא תמכור את התיק ולא תשלם מס, מה שיהפוך את התשואה שלה ל-573%, קרוב לכפול לעומת התשואה של קארין, שנשארת עם אותה תשואה של 325% כי היא כבר שילמה את המס מדי שנה.
הפערים האדירים הללו גורמים לכך שכדי שהשקעה מנוהלת תכה את המדד, היא צריכה גם לגבור על הפרשי המיסוי האדירים וגם על דמי הניהול. האם זה אפשרי/סביר? תיאורטית כן, אבל המחקרים מראים שכמעט אף פעם לא.
2. תשלום מס מיותר על דיבידנדים (אפילו בחשבונות פטורים ממס)
הסעיף הקודם היה רלוונטי רק לחשבון השקעות פרטי שחייב במס רווחי הון ולא לחשבונות חיסכון מיוחדים (קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה) כי הם פטורים ממס רווחי הון. סעיף זה מתייחס גם לחשבון השקעות פרטי וגם לחשבונות החיסכון הפטורים ממס.
חשבונות מנוהלים מחזיקים ישירות במניות, אשר חלקן מחלקות דיבידנדים. לפעמים מוחזקות בחשבונות המנוהלים גם תעודות/קרנות שבעצמן מחלקות דיבידנדים. מה הבעיה בדיבידנדים? הבעיה היא במיסוי – אם נבחר בהשקעה פאסיבית בתעודה/קרן שעוקבת אחר מדד מניות רחב, ולא מחלקת את הדיבידנדים אלא משקיעה אותם מחדש, אזי נימנע מתשלום מס מיותר.
בחשבון ההשקעות הפרטי נעדיף להשקיע בקרן שלא מחלקת את הדיבידנדים אלא משקיעה אותם מחדש ברוטו ממס (מה שמכונה GTR – Gross Total Return). כך לא נשלם בכלל מס עד הרגע שבו נמכור וראינו שדחיית המס מגדילה משמעותית את התשואה. היסטורית, תשואת מדדי המניות היא סביב ה-10% לשנה, אשר מתחלקת פחות או יותר ל-8% עליית ערך ו-2% דיבידנדים. מס רווחי הון עומד על 25%, לכן בחשבון השקעות פרטי, שמחזיק ישירות במניות, מדובר על כ-0.5% מדי שנה שהולכים לאיבוד כתשלום מס מיותר על הדיבידנדים, סכום שיכל להישאר מושקע ולהמשיך להניב תשואה. לאורך זמן מדובר בסכומים גבוהים מאוד שיכולנו להרוויח אם רק היינו דוחים את המס.
בנוסף לאחזקה ישירה של מניות, חשבונות מנוהלים מחזיקים לעיתים תעודות סל/קרנות נאמנות שגם הן מחלקות את הדיבידנדים ואז אנו עומדים בפני אותה בעיה כמו באחזקה ישירה של מניות. אבל גם אם מנהל ההשקעה בוחר תעודה/קרן ישראלית שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים, מרבית התעודות והקרנות הישראליות שעוקבות אחרי מדדי חו"ל (ואין שום סיבה הגיונית להשקיע דווקא בשוק המניות הקטן והמעוות של הבורסה בת"א – עדיף להשקיע במדדים בינלאומיים רחבים), הן עושות זאת נטו ממס. זאת מפני שאותן תעודות וקרנות לא רוכשות ישירות את המניות בחו"ל, אלא רוכשות נגזרים שעוקבים אחר גרסת ה-NTR של המדד (Net Total Return לעומת Gross Total Return). גרסה זו מניחה מראש תשלום של 30% מס על הדיבידנדים (לפחות לגבי מניות בארה"ב), כך שמדובר באובדן של כ-0.6-0.7% מדי שנה!
לא זאת בלבד, אלא שהדבר נכון גם לחשבונות החיסכון שאמורים להיות פטורים ממס רווח הון. בואו ניקח לדוגמא את ישראל ישראלי שחוסך בקרן השתלמות מנוהלת אשר משקיעה בעיקר בתעודות סל ישראליות על מדדי חו"ל, והקרן גובה דמי ניהול שנתיים של 0.3%. את דמי הניהול ישראל השיג לאחר סקר שוק ומיקוח, אך הוא אינו מודע כלל לעובדה שהתעודות שבקרן עוקבות אחר גרסת ה-NTR של המדדים, כך שהוא בכל זאת משלם בעקיפין 30% מס על הדיבידנדים, ששווים כ-0.6-0.7% לשנה, כלומר כפול מדמי הניהול הנמוכים שהשיג, וזאת למרות שקרן ההשתלמות בכלל אמורה להיות פטורה ממס רווחי הון!
3. דמי ניהול על גבי דמי ניהול
מחשבונות מנוהלים נגבים דמי ניהול ישירות מהחשבון, בין אם מדובר בחיסכון הפנסיוני שלנו, קרן ההשתלמות שלנו או אפילו בתיק השקעות פרטי מנוהל. אלה דמי הניהול שאנחנו מודעים אליהם, שעליהם סוכם בהסכם ההתקשרות ושאנחנו רואים שנגבים ישירות מהחשבון. אך מלבד דמי הניהול ה"רשמיים", מסתתרים להם אי אילו דמי ניהול נוספים שאנחנו לא מודעים אליהם ונוגסים לנו נתח משמעותי מהתשואה הפוטנציאלית.
דוגמא אחת לדמי ניהול נסתרים מופיעה ברכישת תעודת סל/קרן נאמנות בתוך החשבון המנוהל. תעודת הסל או קרן הנאמנות גובה דמי ניהול בעצמה, וסביר להניח שהגוף שמנהל את החשבון שלנו יבחר באופן "מפתיע" דווקא תעודות/קרנות שמנוהלות על-ידיו, כדי להרוויח בעקיפין עוד דמי ניהול. אבל גם אם הגוף המנהל לא עשה זאת – אל תסמכו עליו שהוא עשה סקר שוק ובחר דווקא את התעודות והקרנות הפאסיביות עם דמי הניהול הנמוכים ביותר. סיכוי טוב שהוא בחר דווקא תעודות/קרנות בניהול אקטיבי עם דמי ניהול גבוהים משל עצמן, מפני שהוא סבור שישיגו תשואות גבוהות מהמדד, הנחה שמרבית הסיכויים שלא תתממש.
עוד דוגמא לדמי ניהול נסתרים קיימת בחיסכון הפנסיוני שלנו. גשו בבקשה אל הקלסר בו אתם שומרים את הדיווחים השנתיים של קרן הפנסיה, או שתמצאו אותו באתר החברה, והסתכלו על טבלת הפירוט. מלבד דמי הניהול השנתיים שמדווחים שם, ככל הנראה תמצאו גם שורה עם מכבסת המילים "הוצאות ניהול השקעות". עכשיו תכעסו קצת בלב, ואם יש לכם עוד אנרגיה נסו לשאול את החברה המנהלת מדוע הם גובים גם "דמי ניהול" וגם "הוצאות ניהול השקעות", ומה ההבדל ביניהם? שיהיה לכם בהצלחה.
דוגמא נוספת לדמי ניהול נסתרים, שהיא יחסית נדירה, מתייחסת לטיפול של תעודות/קרנות בדיבידנדים המתקבלים אצלם. מרבית התעודות/הקרנות מחלקות למשקיעים או משקיעות מחדש את כל הדיבידנדים שהן מקבלות, אך חלקן מחלקות/משקיעות מחדש רק חלק מהדיבידנדים, למשל 60% מהם. מה קורה עם ה-40% הנותרים? ניחשתם נכון, הם נשארים בידי החברה המנהלת.
4. בחירה במדיניות השקעה שמרנית באופן הנוגד כל היגיון
תיקי השקעות באופן כללי, וחסכונות פנסיוניים בפרט, משקיעים בעיקר במניות ואג"חים, וככל שהתיק מכיל אחוז גבוה יותר של אג"חים על חשבון מניות, כך הוא נחשב שמרני יותר. רק כדי לסבר את האוזן, בארה"ב תיק שכולל 60% מניות נחשב שמרני, ותיק שכולל 80% מניות נחשב נורמלי. בארץ לעומת זאת, תיק שכולל מעל 30% מניות כבר נחשב משום מה ספקולטיבי. מניות הן אפיק תנודתי יותר מאג"חים, אך הם מניבים תשואה גבוהה יותר, וכדי להתגבר על בעיית התנודתיות יש להשקיע לאורך זמן, 10-15 שנים לפחות. אם אתם חוסכים צעירים ויש לכם שנים רבות עד גיל הפרישה – אין כל בעיה בכך שהחיסכון הפנסיוני שלכם, קרן ההשתלמות שלכם, והחסכונות הפרטיים שלכם המיועדים לטווח ארוך יושקעו כולם במדדי מניות, זה אפילו עדיף! אם עברתם את גיל 50, זה עדיין לא אומר שתצטרכו לוותר לחלוטין על חשיפה מנייתית, או לצמצמה לאחוז נמוך מאוד! כדאי לצמצם בהדרגה אז החשיפה המנייתית בחיסכון הפנסיוני החל מגיל 50 לערך, אבל גם בשנים שלקראת הפרישה, חשיפה של כשליש מהחיסכון הפנסיוני למניות היא סבירה בהחלט, ובחיסכון הפרטי ובקרן ההשתלמות אף הרבה יותר מכך (כל אחד לפי צרכיו ויעדיו). לצערנו, החשבונות המנוהלים (הן בחשבון פרטי מנוהל, הן בקרנות ההשתלמות והן בחיסכון הפנסיוני) מקצים לרוב חלקים נמוכים מאוד לחשיפה מנייתית, במסלולים לא שקופים ולא ברורים (כמו ה"מסלול כללי" המפורסם), שצריך להתעמק במדיניות ההשקעה שלהם כדי להבין בכלל במה הם משקיעים, וגם התעמקות לא תמיד תעזור.
5. פספוס תשואה על אחזקה במזומן
אם תבצעו דגימה של פירוט הנכסים של קרנות וקופות מנוהלות, תמצאו לרוב שכ-8% מנכסי הקרן מוחזקים במזומן, וזה כסף שפשוט לא עובד עבורנו! אם נכפיל את אותם 8% בתשואה השנתית הממוצעת של המסלול, נקבל את "התשואה האבודה". למשל במסלול מנייתי, אם נניח תשואה ריאלית ממוצעת של כ-7% בשנה, אז מדובר על אובדן תשואה ממוצע של כ-0.56% כל שנה!
אז מה אפשר לעשות עם כל החסרונות הגלויים והנסתרים האלה של חשבונות מנוהלים? התשובה היא לקחת כמה שיותר מהשליטה לידיים שלנו – לנהל ולהשקיע בעצמנו את חסכונותינו הפרטיים בתיק השקעות לא מנוהל, ולהעביר את השליטה לידיים שלנו גם בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל, ע"י ניהול עצמי (IRA). רוצים ללמוד איך לעשות זאת בקלות, בזול ובמינימום זמן? קורס השקעות ופנסיה ביעילות ובפשטות הוא דרך טובה ומהירה לקבל אחת ולתמיד את כל הכלים והידע הפרקטי הדרושים לשם כך.
רוצה לשאול שאלות ולהשתתף בדיון? את/ה מוזמן/ת לפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו.
רוצה לקבל סוף כל סוף את כל הכלים והידע הפרקטי כדי להשקיע בקלות וביעילות את כספיך וחסכונותיך? לחץ/י כאן כדי לראות את שירותי ההדרכה והסיוע במימוש השקעות פאסיביות שאנחנו מציעים.