פורסם בתאריך 3.1.2021. עודכן בתאריך 22.1.2024.
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות.
החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים.
המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.
הקדמה – Israel vs US vs Ireland
חשוב להבין שבהשקעה בקרן ישראלית / אמריקאית / אירית אין כוונה להשקעה במדדים של הבורסה בישראל, בארה"ב או באירלנד, כיוון שאין קשר בין המדדים אחריהן עוקבות הקרנות לבין מקום ההתאגדות שלהם. במילים אחרות – אם משקיע ישראלי רוצה לעקוב אחרי מדד ה-S&P 500 או מדד MSCI World למשל, הוא יכול למצוא קרן ישראלית, אמריקאית ואירית העוקבות אחרי אותו מדד, ולמרות שלכאורה כולן עוקבות אחרי אותו מדד, עדיין קיימים הבדלים לא קטנים בין הקרנות.
אז בואו נתחיל בלנתח את החלופות.
מה הבעיה בקרנות ישראליות?
לקרנות הישראליות שתי בעיות מרכזיות:
1. קרנות ישראליות גובות לרוב דמי ניהול גבוהים יותר בהשוואה לקרנות זרות כמו איריות ואמריקאיות. תופעה רווחת בקרב קרנות ישראליות היא שהן מונפקות עם דמי ניהול אפסיים כדי להיראות אטרקטיביות, אך מעלות את דמי הניהול לאחר שנה/שנתיים. זאת לעומת היסטוריה של יציבות ואף הורדת דמי ניהול בקרב הגופים המובילים לקרנות איריות ואמריקאיות (כמו ואנגארד ובלאקרוק). יחד עם זאת, הפערים הם לא אסטרונומיים ומגיעים לסדר גודל של כ-0.2%. כל עוד מדובר בקרנות פאסיביות לא מגיעים לרוב למחוזות של 0.6%-2% כמו בקרנות מנוהלות אקטיבית (שגם מפגרות ברובן המוחלט אחרי המדדים).
2. קרנות ישראליות על מדדי חו"ל נחשפות למדדים באמצעות חוזים עתידיים, כאשר העקיבה היא אחרי גרסת ה-NTR של המדד (Net Total Return). מדד (TR (Total Return כולל השקעה מחדש של הדיבידנדים, ו-NTR אומר שהדיבידנדים הושקעו מחדש אחרי ניכוי מס במקור של 30% בגינם. כמה זה משמעותי? הרבה יותר מדמי הניהול! תשואת הדיבידנדים של מרבית מדדי המניות עומדת על כ-2% בממוצע לשנה. קחו 30% מזה, ותקבלו כ-0.6% מכל התיק, כל שנה. לא מעט.
מה הבעיה בקרנות אמריקאיות?
קיימות המון קרנות פאסיביות אמריקאיות בדמי ניהול נמוכים מאוד, כך שמבחינת המבחר אין בעיה. אבל גם לקרנות האמריקאיות יש שתי בעיות מרכזיות:
1. כל הקרנות האמריקאיות מחוייבות רגולטורית לחלק דיבידנד, ועל הדיבידנד המחולק בית ההשקעות מנכה 25% מס במקור לממשלת ארה"ב, שהמשמעות שלו היא אובדן תשואה של כ-0.5% לשנה. במילים אחרות, זה כאילו מישהו החליט בשבילכם "קחו קצת כסף" (ותחטפו עליו אירוע מס), גם אם אתם לא רוצים לקבל תקבולים מהתיק ומעדיפים שהדיבידנדים יישארו מושקעים וימשיכו לייצר תשואה עם ריבית-דריבית. החיסרון הזה עוד יותר משמעותי באפיקים פטורים ממס או עם הטבות מס, כמו קה"ש/קופ"ג IRA.
2. במקרה והלכתם לעולמכם בעודכם מחזיקים קרנות אמריקאיות – ייגבה מיורשיכם מס עיזבון בגובה 40% מתוך שווי התיק ולא מתוך הרווח (קיים פטור עד כ-$60,000). חיסרון זה לכשעצמו מספיק למשקיעים רבים (בעיקר בעלי ילדים, ואפילו רווקים צעירים שחושבים לטווח ארוך) להשתדל להימנע מלהשקיע בקרנות אמריקאיות. מס העיזבון חל על החשבון הפרטי בלבד, ובחשבון משותף לשני בני הזוג יחול מס עיזבון על חצי מהתיק במקרה פטירה של אחד מבני הזוג. ב-IRA אין מס עיזבון כי הבעלים של החשבון הוא החברה המנהלת ולא העמית, והחברה המנהלת כאילו מעניקה יפוי כח לעמית לביצוע פעולות בחשבון.
מה היתרונות של הקרנות האיריות?
לקרנות האיריות מספר יתרונות בהשוואה לקרנות אמריקאיות וישראליות:
1. דמי הניהול לרוב יהיו מעט זולים יותר מהקרנות הישראליות (אך מעט יקרים יותר מהאמריקאיות).
2. קרנות איריות לא חשופות למס עיזבון אמריקאי, אפילו אם הקרן משקיעה במניות אמריקאיות. מה שקובע זה היכן הקרן נרשמה למסחר, ולכן קרן שנרשמה באירלנד לא נחשבת "נכס אמריקאי".
3. מרבית הקרנות האיריות הן קרנות צוברות אשר משקיעות מחדש את הדיבידנדים עם מיסוי מופחת בהשוואה לכ-30% ניכוי מס במקור בקרנות הישראליות ו-25% על הדיבידנדים המחולקים בקרנות אמריקאיות. כמה מופחת? 15% ניכוי מס במקור על דיבידנדים של חברות אמריקאיות (בהתאם לאמנת המס בין אירלנד לארה"ב), וכ-8% בלבד בממוצע בשאר המדינות. אם נסתכל על מדד גלובלי הכולל כ-60% מניות אמריקאיות, אזי ממוצע ניכוי המס במקור על הדיבידנדים יעמוד על כ-12.5% בלבד, כמחצית המיסוי לעומת קרנות אמריקאיות.
4. בקרנות איריות מסוימות שמבצעות עקיבה פיזית עם "ציפוי" סינטטי, אין בכלל ניכוי מס במקור על דיבידנדים של חברות אמריקאיות. עוד על כך כאן.
5. רווחי הון נגבים מהרווח הריאלי, אבל אופן חישוב ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון אינו זהה בין קרנות שונות. בקרנות ישראליות שעוקבות אחרי מדדי חו"ל וכן בקרנות זרות (כמו קרנות אמריקאיות) ההצמדה היא לדולר או למטבע חוץ אחר, ואילו במרבית הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים, ההצמדה למדד המחירים לצרכן.
בהנחה הסבירה שלטווח הארוך האינפלציה בישראל תעלה יותר ממה שעלה הדולר מול השקל (אם הוא בכלל יעלה ולא יירד או יישאר ללא שינוי), יש כאן יתרון מיסויי גדול לקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים.
כאשר משקללים את כל גורמי המיסוי – פטור ממס עיזבון, מיסוי מופחת (ובחלק מהמקרים מאופס) על דיבידנדים, והצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, מגיעים ליתרון מובהק לקרנות האיריות בהשוואה לקרנות ישראליות או אמריקאיות.
הערה חשובה לבעלי אזרחות אמריקאית: כדאי לכם מאוד להימנע מהשקעה בקרנות איריות, ישראליות ומכל קרן צוברת באשר היא. קרנות אלה מוגדרות קרנות PFIC והן ממוסות בכבדות, הרבה יותר מאשר החיסכון במיסוי על דיבידנדים, כלומר בעלי אזרחות אמריקאית צריכים להחזיק בקרנות אמריקאיות (או לנהל את החשבון ע"ש בן/בת הזוג בלבד אם אין להם אזרחות אמריקאית). אזרחים אמריקאים גם פטורים ממס עיזבון עד כ-11 מיליון דולר, כך שהחשש הזה מבוטל אלא אם אתם טייקונים.
איך משקיעים בקרנות איריות
בעשור האחרון המנפיקים הגדולים בעולם של קרנות סל, ביניהן בלאקרוק (באמצעות המותג iShares), ואנגארד, אינבסקו, ספיידר ואחרים, פתחו חברות בנות באירלנד, שאיפשרו להן להנפיק קרנות איריות צוברות, עם כל היתרונות שצוינו בתחילת הפוסט.
מרבית הקרנות נסחרות במקביל במספר בורסות אירופאיות, כדוגמת הבורסה בלונדון, אמסטרדם, שוויץ, גרמניה ואיטליה, ובמטבעות שונים. זה אומר שמרבית הקרנות הן דואליות – ואם קנינו קרן מסוימת שנסחרת בבורסת לונדון בדולרים או בליש"ט, זה בדיוק אותו דבר כמו לרכוש אותה בגרמניה ביורו, וגם דמי הניהול זהים כי זו בדיוק אותה קרן.
ב-2019 חלק מהקרנות האיריות של בלאקרוק התחילו להיסחר בארץ בשקלים, וב-2021 הצטרפו למסחר בארץ גם חלק מהקרנות האיריות של אינבסקו. הכניסה של הקרנות האיריות למסחר בארץ מאפשרת לנו לרכוש קרנות איריות מצוינות דרך הבנקים ובתי ההשקעות בארץ בעלות נמוכה יותר בהשוואה לרכישה בחו"ל, וליהנות מהצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
בדומה למניות דואליות – ניתן גם לרכוש יחידות של הקרן בארץ בשקלים, להמיר אותה באמצעות בית ההשקעות למקבילה שלה בלונדון בדולרים או ביורו בגרמניה, ולמכור אותה שם. ממש כמו שאפשר לקנות מניות של טבע בארץ בשקלים, ואח"כ למכור אותן בניו-יורק בדולרים.
איך רוכשים קרנות איריות?
קודם כל חשוב להדגיש שניתן לרכוש קרנות איריות, בין אם הן נסחרות בארץ או רק בחו"ל, דרך כל בנק או בית השקעות ישראלי, ולא נדרש חשבון בברוקר זר. ברוב המוחלט של המקרים כדאי לנהל את התיק הפרטי בבית השקעות ולא בבנק, כי בבתי ההשקעות אין דמי משמרת, ועלויות הקנייה והמרת המט"ח זולות יותר.
מהי החשיפה למט"ח?
כיוון שקרנות רבות נסחרות במטבעות שונים, קיימת שגיאה תפיסתית נפוצה בנוגע לחשיפה למט"ח, שחשוב מאוד להפריך אותה. אז ככה: אין שום קשר בין המטבע בו קניתם קרן מסוימת לבין החשיפה שלכם למט"ח. מה שקובע את החשיפה שלכם למט"ח זה המניות שהקרן מחזיקה ולא המטבע בו רכשתם אותה, כך שאם קניתם למשל קרן של ה-S&P 500 בשקלים, ביורו או בליש"ט, אתם לא חשופים לאף אחד מהמטבעות האלה, אלא רק לדולר! כאשר רכשתם יחידות של הקרן, נכנס כסף לקופת הקרן ומנהל הקרן ירכוש באמצעות הכסף הזה את המניות שמרכיבות את המדד. לכן אם הקרן עוקבת S&P 500, מנהל הקרן יצטרך לרכוש 500 מניות אמריקאיות בדולרים. ככה שאם רכשתם במטבע ששונה מהדולר, מנהל הקרן ימיר את הכסף לדולרים כדי לרכוש את המניות במדד. לכן קרן הנקובה בליש"ט או ביורו לא חושפת אותנו בכלל לליש"ט או ליורו.
שגיאה נוספת באותו עניין נובעת מהסתכלות על תשואות הקרן במטבע השונה מהחשיפה המטבעית שלה והשוואה למדד. למשל, רכשתם קרן עוקבת S&P 500 (שחשופה כאמור לדולר) בשקלים, וכאשר אתם מסתכלים על התשואה בחשבון שלכם, שמופיעה בשקלים, אתם רואים שהיא שונה מתשואת המדד שבדקתם ביאהו פייננס. למשל מצב שבו המדד עלה ב-20% ושווי האחזקה השקלי שלכם בשקלים עלה רק ב-10%. הפער בתשואות נובע מהפער בשקל מול הדולר – במונחים דולריים הקרן שלכם עלתה ב-20%, אבל אם השקל התחזק מול הדולר אתם תראו עליה נמוכה יותר במונחים שקליים.
החלופות השונות להשקעה בקרנות איריות
הקרנות המרכזיות של בלאקרוק (iShares) שנסחרות בארץ בשקלים
1. הקרן SSAC (מס' נייר בארץ 1159235) עוקבת אחרי המדד העולמי MSCI All Country World. הקרן כוללת כ-1,600 מניות גדולות-בינוניות מכל העולם, כלומר גם שווקים מפותחים וגם מתפתחים, ומכסה כ-85% מכלל המניות בעולם (ללא המניות הקטנות). לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון. בעיניי זו אחלה קרן – One Stop Shop לכל העולם, ואם רוכשים אותה לא צריך לרכוש אף קרן אחרת. דמי הניהול של הקרן הם 0.2%.
2. הקרן CSPX (מס' נייר בארץ 1159250) שעוקבת אחרי מדד ה-S&P 500, אשר כולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, בדמי ניהול של 0.07%. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה לדולר ולא למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, אך בחלק מבתי ההשקעות נאמר כי אצלם במערכות מופיעה הצמדה למדד המחירים לצרכן.
3. הקרן SMEA (מס' נייר בארץ 1159094) שעוקבת אחרי מדד MSCI Europe, אשר כולל כ-400 חברות גדולות-בינוניות מהמדינות המפותחות באירופה בדמי ניהול של 0.12%. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
4. הקרן EIMI (מס' נייר בארץ 1159169), אשר עוקבת אחרי כ-3,100 מניות מכל הגדלים מהשווקים המתפתחים בדמי ניהול של 0.18%. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
הקרנות המרכזיות של אינבסקו שנסחרות בארץ בשקלים
הקרנות שלהלן הן קרנות מקבילות לאלה של בלאקרוק שציינו קודם. ישנם הבדלים קטנים במדדים אחריהן הקרנות עוקבות, אך ההבדל המרכזי הוא שהקרנות של אינבסקו הן קרנות פיזיות בציפוי סינטטי, שפטורות ממס על דיבידנדים של מניות אמריקאיות, אך הן מגיעות עם תוספת סיכון קטנה לזמן מוגבל. ראו כאן להרחבה בנושא.
1. הקרן MXWO שעוקבת אחרי מדד MSCI World (מס' נייר בארץ 1185164) שכוללת מניות גדולות-בינוניות מהשווקים המפותחים (ללא שווקים מתפתחים). עלות הניהול של הקרן היא 0.22% (0.19% דמי ניהול + 0.03% עמלת swap), והיא מגלמת חיסכון במיסוי דיבידנדים של כ-0.2% לשנה בהשוואה לקרן המקבילה של בלאקרוק. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
2. הקרן SPXS שעוקבת אחרי ה-S&P 500 (מס' נייר בארץ 1183441). עלות הניהול של הקרן היא 0.09% (0.05% דמי ניהול + 0.04% עמלת swap), והיא מגלמת חיסכון במיסוי על דיבידנדים של כ-0.3% לשנה בהשוואה לקרן המקבילה של בלאקרוק. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, יתרון נוסף בהשוואה לקרן המקבילה של בלאקרוק.
3. הקרן S600 שעוקבת אחרי מדד Europe STOXX 600 (מס' נייר בארץ 1185172). הקרן עוקבת אחרי 600 מניות גדולות, בינוניות וקטנות מהמדינות המפותחות באירופה. עלות הניהול של הקרן היא 0.52% (0.19% דמי ניהול + 0.33% עמלת swap), והיא אינה מגלמת חיסכון במיסוי דיבידנדים בהשוואה לקרן המקבילה של בלאקרוק. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
4. הקרן MXFS שעוקבת אחרי מדד MSCI Emerging Markets (מס' נייר בארץ 1183490) שכוללת מניות גדולות-בינוניות מהשווקים המתפתחים. עלות הניהול של הקרן היא 0.29% (0.19% דמי ניהול + 0.1% עמלת swap), והיא אינה מגלמת חיסכון במיסוי דיבידנדים בהשוואה לקרן המקבילה של בלאקרוק. לפי התשקיף שלה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
בין אם בוחרים בקרנות של בלאקרוק, אינבסקו, או בשילוב ביניהן, ניתן לבחור בקרן גלובלית אחת (האפשרות הראשונה אצל בלאקרוק ואצל אינבסקו), או בשילוב של קרנות 2-4, המכונה לעיתים בשם "השילוש הקדוש", להשגת פיזור גלובלי. השילוב בין ארה"ב, אירופה והשווקים המתפתחים לא נותן פיזור גלובלי מושלם, אך עדיין מדובר בפיזור רחב מאוד המכסה כ-85% מהעולם. המדינות החסרות הן בעיקר יפן, קנדה ואוסטרליה, וגם מדינות מפותחות קטנות יותר כמו הונג-קונג, סינגפור, ניו זילנד ואפילו ישראל.
המעוניינים לחפש קרנות איריות נוספות שלא נסחרות בארץ בשקלים יכולים לעשות זאת כאן וכאן.
האם כדאי לבחור בקרן גלובלית אחת או לשלב מס' קרנות?
הקרן הגלובלית היא כאמור האפשרות הפשוטה ביותר להשיג פיזור גלובלי רחב. יחד עם זאת, ניתן לשקול החלפה שלה בשילוב בין הקרנות עוקבות ארה"ב, אירופה והשווקים המתפתחים, מהסיבות הבאות:
1. איזון מול הפנסיה ו/או קרן ההשתלמות: בשנים האחרונות קמו מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות הפנסיה וההשתלמות, ורבים מהמשקיעים הפאסיביים בחרו במסלולים אלה. לרוב כדאי להסתכל על כל החסכונות שלנו, חסכונות פרטיים, פנסיוניים וקרנות השתלמות, כ"תיק השקעות אחד". אז אם קרן הפנסיה שלכם ו/או קרן ההשתלמות שלכם נמצאים במסלול מחקה S&P 500, ובתיק הפרטי תרכשו את הקרן העולמית, זה אומר שתיתנו משקל יתר לשוק האמריקאי, מפני שהשוק האמריקאי כבר מוכל בקרן העולמית ומהווה כ-60% ממנה. אז אם יש לנו כבר חשיפה ל-S&P 500 בפנסיה ו/או בהשתלמות, נוכל להקצות משקל גבוה יותר לאירופה ולשווקים המתפתחים בתיק הפרטי כדי להגיע לאיזון. לנושא הזה יש פתרון עקיף – לעבור לקרן פנסיה שמציעה מסלול פאסיבי גלובלי, כמו למשל מנורה, כך שלא יהיה צורך באיזון. בכל אופן גם הקצאת משקל יתר לשוק האמריקאי היא לא סוף העולם, ועדיין שומרת על פיזור רחב.
2. דמי ניהול מעט זולים יותר: דמי הניהול של הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ ועוקבות אחרי ארה"ב, אירופה והשווקים המתפתחים הם 0.07%, 0.12% ו-0.18% בהתאמה. עם הקצאת משקלים של 60%, 25% ו-15%, שתואמים פחות או יותר את המשקל של כל מדד מתוך מדד המניות העולמי, נקבל דמי ניהול ממוצעים של 0.1%, חצי מהעלות של SSAC. אך כיוון שהפער בין 0.1% ל-0.2% הוא נמוך מאוד, וכיוון שלא מקבלים פיזור גלובלי מלא באמצעותן, אני לא רואה בכך יתרון משמעותי. אם כבר לפצל ל-3 קרנות, אז בשביל איזון מול הפנסיה וההשתלמות, לא בשביל לחסוך טיפטיפונת בדמי הניהול.
ומה עם Asset Classes רווחיים יותר כמו מניות ערך קטנות?
הקרנות שסקרנו עד כה מתמקדות במניות גדולות-בינוניות ולא מקצות משקל למניות קטנות. ככה שאם אנחנו רוצים להשיג פיזור גלובלי מלא, נצטרך להקצות חלק מהתיק (כ-15%) למדדי מניות קטנות. קרן אירית שמספקת לנו חשיפה למדד מניות קטנות בפיזור גלובלי היא הקרן WSML של בלאקרוק שעוקבת אחרי מדד MSCI World Small Cap Index בדמי ניהול של 0.35%. הקרן אינה נסחרת בארץ, אלא בלונדון, גרמניה ושוויץ.
חשוב לציין שהמחקר האקדמי זיהה שני פקטורים (קבוצות מניות עם מאפיינים מובחנים) שמייצרים תשואה עודפת באופן מובהק סטטיסטית במשך עשורים: פקטור הגודל (מניות קטנות רווחיות יותר ממניות גדולות), ופקטור הערך (מניות ערך רווחיות יותר ממניות צמיחה). העמקה בנתונים מראה שהאפיק הרווחי ביותר הוא מניות ערך קטנות, כלומר מניות שהן גם מניות ערך וגם קטנות, שזה שילוב של שני הפקטורים יחד.
לכן בעיניי זה סביר, אבל בוודאי לא חובה, להקצות אפילו משקל יתר מסוים למניות קטנות, ובמיוחד למניות ערך קטנות. שתי קרנות איריות שמאפשרות חשיפה למניות ערך קטנות בארה"ב ובאירופה הן:
1. הקרן USSC/ZPRV של SPDR שעוקבת אחרי מדד MSCI USA Small Cap Value Weighted Index. הקרן נסחרת בגרמניה ביורו תחת הסימול ZPRV וכן בדולרים בלונדון תחת הסימול USSC. כאשר רוכשים קרנות סל זרות יש מינימום רכישה גבוה, אבל מי שיפתחו חשבון מסחר באקסלנס עם העמלות הזולות ביותר בארץ, יוכלו לרכוש את הגרסה הדולרית של הקרן (USSC) בעמלה נמוכה במיוחד.
2. הקרן ZPRX של SPDR שעוקבת אחרי מדד MSCI Europe Small Cap Value Weighted Index. הקרן נסחרת בגרמניה ביורו.
לסיכום, קרנות איריות הן בעיניי האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים להשקיע במדדי מניות בפיזור רחב.
רוצה לקבל סוף כל סוף את כל הכלים והידע הפרקטי כדי להשקיע בקלות וביעילות את כספיך וחסכונותיך? לחץ/י כאן כדי לראות את שירותי ההדרכה והסיוע במימוש השקעות פאסיביות שאנחנו מציעים.