פורסם בתאריך 26.12.2017
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
אחד הנושאים החשובים שרבים מפספסים כאשר הם בוחנים תשואות בשוק ההון הוא התעלמות מדיבידנדים. בממוצע רב שנים שוק המניות האמריקאי הניב תשואה ממוצעת של כ-10% בשנה. לצורך הדיון, נתייחס ל-S&P500 כמייצג של "השוק", למרות שהוא אפילו לא מייצג את כל שוק המניות האמריקאי, וכמובן שלא כולל את יתר שווקי העולם.
ב-30 השנים האחרונות תשואת הדיבינד הממוצעת של ה-S&P500 היתה כ-2% לשנה, כלומר כ-20% מהתשואה חולקה בחזרה למשקיעים בדמות דיבידנדים, ו-80% מהתשואה באה לידי ביטוי בעליית מחירי המניות. כאשר מסתכלים על תשואות, זו כמובן טעות חמורה להסתכל רק על גרף המחיר של הנכס/המדד אותו אנו בוחנים. הסתכלות זו מתעלמת מחמישית מהתשואה...
אבל בעצם השגיאה חמורה אף יותר, בגלל עניין הריבית-דריבית. אם ההשקעה שלנו הניבה תשואה בשנה מסויימת, ולא מימשנו את התשואה אלא הנחנו לה להישאר מושקעת בעצמה, התשואה שהרווחנו באותה שנה צברה בעצמה תשואה בשנה העוקבת, ובשנה שאחריה וכן הלאה. כך, במידה ולא נממש את התשואה - קצב הגידול ביחס להשקעה הראשונית יילך ויתגבר. הגידול הוא אקספוננציאלי ולא לינארי.
בהשקעה במניות, האסטרטגיה הנבונה ביותר היא להשקיע מחדש את הדיבידנדים. כך הם ימשיכו לצבור תשואה בעצמם ויגדילו את אפקט הריבית-דריבית. נכון שזה נחמד לפעמים לקבל כסף מזומן לחשבון, אך צריך לזכור את מטרת ההשקעה מלכתחילה - לתת לכסף שלנו לצמוח כמה שיותר. זה קצת כמו להגיד לחברות שמחלקות דיבידנדים "לא תודה, אני לא זקוק לכסף שהרווחתם, תנו לי במקום עוד קצת מניות כדי שיעשו בשבילי עוד יותר כסף". לכן, כאשר בוחנים תשואות מהשקעה לא מספיק פשוט להוסיף לתשואת המחיר את הדיבידנדים שחולקו, אלא להכניס לחישוב השקעה מחדש של הדיבידנדים. [במאמר מוסגר אציין ישנם מוצרים פיננסיים שמבצעים את ההשקעה מחדש של הדיבידנדים עבורנו, ואפילו אפקטיביים בהיבט המס]. המחשבון המצוין הזה מאפשר לחשב את התשואה לרבות השקעה מחדש של הדיבידנדים.
ועכשיו לתרגיל: פתחו את Yahoo! Finance, חפשו את מדד ה-S&P500 (מסומל כ-GSPC^), הגדילו את הגרף למסך מלא, התמקדו בתקופה מסויימת ובחנו את התשואה באותה תקופה. גרף זה הינו גרף המחיר בלבד, ללא התייחסות לדיבידנדים. עכשיו גשו למחשבון תשואת ה-S&P500, בחנו את אותה תקופה בדיוק והשוו את התשואה עם וללא דיבידנדים שהושקעו מחדש. אם ניקח למשל תקופה של עשור שהתחילה במחיר השיא ערב משבר הסאב-פריים (ספטמבר 2007 עד ספטמבר 2017), נראה שתשואת המחיר היא כ-70%. לעומת זאת, התשואה שכוללת את הדיבידנדים מושקעים מחדש הניבה כ-106% תשואה, כלומר כ-36% מהתשואה הכוללת כלל אינה באה לידי ביטוי בגרף המחיר!
נ.ב: הבחירה האם להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון זקוקה לניתוח מקיף משלה. אבל אם כבר בחנו את העשור האחרון בשוק המניות, הבה נבצע השוואה זריזה לעליית מחירי הנדל"ן בישראל בעשור האחרון. צילי וגילי התלבטו היכן להשקיע את כספם בספטמבר 2007. צילי השקיע בשוק המניות, והתזמון שלו היה קטסטרופלי, רגע לפני הקריסה הקשה ביותר בשוק ההון מזה 80 שנה. גילי לעומתו השקיע בנדל"ן בישראל והתזמון שלו היה פנטסטי: רגע לפני עלייה חריגה בקנה מידה היסטורי, הגבוהה ביותר מאז קום המדינה. התוצאה אחרי עשור: תשואה של כ-100% לשניהם. אמנם ההשקעה בנדל"ן הניבה גם תשואה משכירות באותה תקופה, מה שנותן לה עדיפות במקרה זה. מצד שני, לא יכולנו לבחור בנקודת תזמון כה שונה - הגרועה ביותר האפשרית להשקעה בשוק ההון והטובה ביותר האפשרית להשקעה בנדל"ן. אם למשל צילי היה מחכה חצי שנה עם השקעתו ונכנס לשוק במרץ 2009, היה זוכה לתשואה של כ-229%! גם בתקופה זו של עליית מחירים חריגה בקנה מידה היסטורי בנדל"ן, התשואה מהשקעה בנדל"ן אפילו לא התקרבה לכך.
רוצה לשאול שאלות ולהשתתף בדיון? את/ה מוזמן/ת לפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו.
רוצה לקבל סוף כל סוף את הכלים להשקיע בקלות וביעילות את כספיך וחסכונותיך? לחץ/י כאן כדי לראות את השירותים אותם אנחנו מציעים, במחירים אטרקטיביים ביותר.